חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

גור אריה ואח' נ' הבנק לפיתוח תעשייה בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
7138-07-10
11.10.2011
בפני :
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
:
1. יוסף גור אריה
2. עידית גור אריה

:
הבנק לפיתוח תעשייה בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 269,350 ₪ בעילה חוזית, נזיקית ועשיית עושר.

א. תמצית טענות התובעים

1. התובעים הינם בני זוג וטוענים, כי הנתבע אשר נקלע לקשיי נזילות פנה לעסקים ובעלי מקצועות חופשיים ופיתה אותם להעביר אליו את חשבונותיהם.

בין הצדדים מתנהל תיק הוצאה לפועל 0142526084 אשר נפתח על ידי הנתבע לביצוע משכון שנרשם על זכויות התובעים במשרד שברח' זרחין 10 ברעננה. (להלן: "הנכס"). תיק ההוצאה לפועל נפתח בטענה שהתובעים לא עמדו בהחזר התשלומים החודשיים של 2 הלוואות משכנתא בסך 530,000 ₪, אותן נטלו מהבנק בחודשים דצמבר 1999 וינואר 2000 והלוואה נוספת לא צמודה על סך 300,000 ₪. ההלוואה האחרונה התגבשה לאחר שבסוף שנת 2005 ו/או תחילת שנת 2006, הודיע הבנק לתובעים שעליהם לסגור את חשבונותיהם בבנק, כיוון שהבנק פסק מלתפקד כבנק מסחרי. מה שלטענת התובעים מטיל צל על עצם פתיחת הליכי הוצאה לפעול נגדם.

2. התובע פרט בתצהירו, כי חודשיים לאחר שנטלו התובעים מהבנק את המשכנתאות לרכישת הנכס, "פיתה" אותו הבנק להעביר אליו את הפעילות העסקית והפרטית וכך עשה משנת 2001. כאשר הבנק חדל מלתפקד כבנק מסחרי, הוא הודיע לו ,כי עליו לסגור את החשבונות, תוך הבטחה, שהוא מעמיד לרשות התובעים הלוואה לא צמודה, כך שהתובעים ישלמו את הריבית למשך שנה והועמדה להם הלוואה על סך 345,000 ₪, שזה היה סכום קרוב ליתרת החובה שלהם בבנק.

עד לשנת 2008 חידש הבנק את ההלוואה והחל מחודש ינואר 2008 לא עמד בהבטחותיו ולא חידש את ההלוואה. הבנק ניהל עמו מו"מ באמצעות מנהל האשראי, דב גרוס, בעקבותיו פינו התובע את הנכס.

בשיחות שהתנהלו בין התובע לדב גרוס מטעם הבנק, בחודשים ינואר עד אפריל 2008 , נתן לו דב גרוס להבין, שהבנק יסכים לכך שהתובעים ישכירו את הנכס ודמי השכירות יועברו לתשלום החוב. לאור זאת, החל התובע בהכנות להשכרת הנכס ולמציאת שוכרים פוטנציאליים ופינה את הנכס ממשרדיו. כן החל בביצוע שיפוץ מחסן להעברת משרדיו הוא מהנכס, בסכום של כ – 100,000 ₪.

3. מוסיף התובע בתצהירו, כי דב גרוס אמנם אמר לו שיש צורך באישור הבנק להשכרת הנכס, אך היה מודע לכל ההליכים שמבצע התובע להשכרתו, ונתן לו להבין כי העניין יסודר.

למרות זאת, בחודש אפריל 2008 קיבל את האזהרה מההוצאה לפועל בדבר פתיחת תיק נגדו בגין 3 הלוואות בסכום כולל של כ0 750,000 ₪.

4. ההלוואות שמכוחן נחתם שטר המשכון נשוא תיק ההוצאה לפועל, עתידות להיפרע בתשלומים חודשים שוטפים במשך 20 שנה באמצעות הוראות קבע, עד לשנים 2019, 2020.

הבנק, שעל שמו רשומה הערת אזהרה לרישום משכון בגין זכויות התובעים בנכס, מבקש לממש את הנכס באמצעות כינוס נכסים, בטענה שהתובעים לא עמדו בהסדר החודשי.

ביום 19.6.08 הגישו התובעים בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", אלא שמטרת הבנק הינה מכירת הנכס באמצעות כינוס נכסים וגביית שכר טרחה. זאת, למרות שהתובעים עמדו מדי חודש בנטל השבת תשלומי ההלוואה החודשיים.

לטענת התובע, טענת התובעים ל"פרעתי" טרם הוכרעה על ידי כב' ראש הוצאה לפועל והתביעה דנן הינה לפיצוי התובעים בגין נזקים, שלטענתם נגרמו להם בהתנהלות הבנק במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם. כאשר לטענתם, הם שילמו את כל תשלומי ההלוואה במועדם ואף לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל המשיכו לשלם את התשלומים במסגרת הוראת קבע.

5. החל מנקיטת הליכי ההוצאה לפועל עומד הנכס שומם וריק ולא הייתה לתובעים אפשרות להשכירו ולהינות מפירותיו, לאור סירובו של מנהל מחלקת האשראי אצל הנתבע. הבנק התנגד להשכרת הנכס, למרות שידע כי מדובר בהליך כינוס נכסים שהינו ארוך. בכך הבנק הפר את חובותיו למנוע נזק מלקוחותיו ולאפשר לתובעים להמשיך להשכירו כדי להנות מרווחיו. במקרה כזה תמורת השכרת הנכס הייתה מופקדת על חשבון החוב אצל הנתבע ומצמצמת את החוב. בנוסף, השוכר היה משלם את חובות הנכס לרשות המקומית.

גם ראש ההוצאה לפועל סרב לבקשת התובעים לאפשר השכרת הנכס.

6. התובעים טוענים טענת קיזוז ולטענתם, במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם קיזוז, אך על פי החלטת ר' ההוצאה לפועל הפסדי התובעים לא אמורים להילקח בחשבון ולכן, הדרך הראויה לבחינת נזקיהם כתוצאה מהפרת חובות הנתבע הינה בתביעה דנן.

התובעים טוענים, כי הנתבע פעל בתום לב ובניגוד לחובת תום הלב כדי לנשל אותם מזכויותיהם החוזיות והקנייניות, התעלם מפניותיהם לאפשר להם להשכיר את הנכס, ניסה לכפות על התובעים את רצונו תוך יצירת נזקים כספיים ופגע בציפיות התובעים להינות מזכות כלכלית, מתוקף היותם בעלי זכויות כלכליות וקנייניות בנכס.

7. עוד טוענים התובעים נגד הבנק, לעשיית עושר והתעשרות שלא כדין במניעת זכות התובעים להינות מפירות הנכס, שלא על פי זכות שבדין. התובעים טוענים לגזל, מרמה, חוסר תום לב, פגיעה בקניין הפרת זכויות יסוד.

התובעים עותרים לחייב את הבנק לשאת בנזקיהם עד למינוי כונס הנכסים על הנכס. נזקיהם הינם בסך 187,050 ₪ הכוללים הפסד דמי שכירות תשלומי מיסים ודמי ניהול שהוטלו על הנכס. בנוסף, עותרים לחייב את הבנק לפצותם בסך 82,300 ₪ בגין עוגמת נפש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>